פרק 18 – ארגז כלים ללמידת מילים

להורדת הקובץ לחצו כאן: Beit_Micha_podcast18

תקציר:

בדרך מופלאה, ילדים רוכשים את אבני השפה, המילים
איך זה קורה? איך ילדים רוכשים מילים, ומה המבוגרים סביבם עושים שמאפשר ומקדם את הרכישה?

סימה זוהר, קלינאית תקשורת בבית מיחא, פרשה בפנינו ארגז כלים להעשרת אוצר המילים של הילדים ולפיתוח הסקרנות שלהם. בתוך הארגז – כלים שיתרמו לכל ילד, ובפרט לילדים עם מוגבלות בשמיעה

האזנה נעימה!

 

תמלול הפרק:

כרמל: שלום אני כרמל כהן

צביה: ואני צביה רוטשילד

כרמל: אנחנו משדרות היום פודקאסט מבית מיחא שנקרא הכול במיחא. בבית מיחא יש לנו שתי חטיבות, את חטיבת הגיל הרך שמטפלת בילדים עם מוגבלות בשמיעה בגיל הינקות ועד הכניסה למשרד החינוך ואת החטיבה הקדם יסודית ששייכת למשרד החינוך ומטפלת בילדים חירשים וכבדי שמיעה בגיל הגן. הפודקאסט הזה הוא פרי יוזמה משותפת של שתי החטיבות כדי להנגיש ולהרחיב את הידע בנושא עבור הורים ואנשי צוות. והיום אנחנו מארחות אצלנו את סימה זוהר קלינאית תקשורת אצלנו במיחא. בוקר טוב

סימה: בוקר טוב

צביה: בוקר טוב סימה, איזה יופי שבאת. אנחנו ניתן לך להציג את עצמך

סימה: אוקיי אז אני סימה, אני קלינאית תקשורת כאן בבית מיחא, עובדת ומטפלת בילדים בשילוב האינדיבידואלי. בעבר עבדתי כאן במרכז בטיפולים אחר הצהריים, והיום אני מטפלת בילדים בסביבת הגן, מדריכה צוותים של החינוך המיוחד ואחראית על הנגשות בגנים. אני גם עובדת במרכז טיפולי התפתחותי פרטי ואודיולוגית במכון שמיעה בבית חולים וולפסון.

צביה: אהלן ברוכה הבאה לפודקאסט שלנו והיום את תדברי ותחלקי איתנו ידע בכל מה שקשור לרכישה של ידע לקסיקאלי, ידע של אוצר מילים והקשר של זה לילדים שלנו, לילדים עם מוגבלות בשמיעה. אז תתחילי לשתף אותנו בידע

סימה: נכון, אז קודם כל באמת חשוב להבהיר שרכישת שפה קורית בעיקר בזכות הכישרון הטבעי שלנו כבני אדם לייצר אינטראקציות בין אישיות. היא מתרחשת כבר מהיום היוולדו של התינוק עם המטפלים העיקריים שלו, ההורים שלו. וישנן הוכחות רבות לכך שההתנסות המוקדמת בדיבור ושפה היא בעלת השפעה משמעותית על למידת מילים. ובהתנסות אני מתכוונת לחשיפה, הקשבה לקולות שונים, לשיח, לדיבור, ומתוך כל זה לחפש ולהבין את המשמעות של מה שאנחנו שומעים. ומחקרים מראים שזה אחד הגורמים הסביבתיים הכי חשובים בפיתוח אוצר מילים מוקדם אצל ילדים. חלקם מצביעים שכמות הדיבור היא זאת שחשובה, ככל שמדברים יותר אוצר המילים גדול יותר. וחלקם מדברים על שזה סוגי דיבור ספציפיים ממלאים תפקיד חשוב, למשל שימוש באוצר מילים מתוחכם ושפה גבוהה, אם זה מתוך ספרים שזו באמת הזדמנות להיחשף למילים לאוצר מילים שלא נפגוש בהכרח בחיי היום-יום שלנו ויש כאלה שאומרים שגם זה פשוט תלוי באוצר המילים מגוון ורחב, כלומר המון מילים שונות מסוגים שונים. ואחד המחקרים שבאמת היווה ציון דרך הוא בעצם הראה שכמות הדיבור של המטפל שהופנה לילדים בגילאי עשרה עד שלושים ושישה חודשים ניבאה באופן משמעותי את אוצר המילים של הילדים בגיל שלוש שנים

צביה: זאת אומרת, מה שהמחקר הזה אומר, שככל שאתה תדבר לילד יותר הוא דיבר על הכמות, (סימה: כן), ככל שאתה תדבר אל ילד יותר כשהוא תינוק צעיר, יש לזה קשר לגודל אוצר המילים שלו ועל איך שהוא ידבר בהמשך. (סימה: נכון) וזה, ו  מדברים שם על תינוק שהשמיעה שלו תקינה והכול תקין.

סימה: נכון נכון

צביה: אוקיי, תמיד ככה כשאני חושבת על.. כקלינאית תקשורת, על התפתחות שפה של תינוק, בעיניי זה אחד הפלאים היותר גדולים שיש בעולם הזה.  תחשבו נולד תינוק שאין לו בהתחלה שום דבר, ועצם החשיפה עצם החשיפה לשפה לדיבור בסביבה שלו כאילו מה שפתחת ואמרת בהתחלה המוח של תינוק מחווט ומכוון כדי לקלוט את הדבר הזה. ולכן כל העניין הזה של להיות מכוונן לזה ולחשוף אותו ולדבר אליו כבר מגיל מאוד מאוד צעיר גם כשאנחנו חושבים שהוא ממילא לא מבין שום דבר. לא. המוח סופג את זה, וזה בעצם מה שהמחקר הזה אומר – דברו אליו כמה שיותר בהתחלה, זה מנבא את מה שיקרה אחר כך.

סימה: לגמרי. בעצם, ההתפתחות השמיעתית של הילדים מתחילה עוד לפני הלידה וממש רואים את זה שהם נחשפים לשפה וללמידה באופן שמיעתי כבר בהריון ומקשיבים לקול של ההורים שלהם, ומזהים את הקול של ההורים שלהם מבין קולות אחרים. ובעצם ילדים עד גיל 4, בגיל ארבע חמש, יפתחו אוצר מילים של כשלושת אלפים עד חמשת אלפים מילים, בעוד שילדים עם מוגבלות בשמיעה, באותו גיל כרונולוגי, לרוב יראו אוצר מילים נמוך באופן משמעותי.

צביה: ורק להדגיש, ש בעצם השיחה שלנו היום מתמקדת ב.. במילים. זאת אומרת העניין הזה של התפתחות של שפה, העניין הזה של הדבר הגדול והרחב הזה של התפתחות של שפה, מתייחס זה עולם ומלואו, הוא מתייחס גם ללמוד סוגים שונים של משפטים, הוא מדבר גם על ללמוד מילים בודדות, הוא מדבר גם על שיח חברתי, הוא מדבר על הדקדוק של השפה, אבל היום אנחנו בעצם מתמקדות באבנים של הלגו (סימה: נכון), באבנים שהן המילים, נכון כאילו זה הדגש.

סימה: נכון, לגמרי, אוצר המילים, המילים שבסופו של דבר יתחברו למשפטים ובאמת יהפכו לשיח הרבה יותר רחב ומגוון בהמשך.

צביה: אז נצלול לעניין

סימה:  אז בעצם מה הקשר באמת בין מה שההורה חושף, ההורה אומר, לבין ההפקות של הילד? אז בעצם אנחנו כהורים כל כך רוצים לתקשר עם הילדים שלנו מהרגע הראשון אנחנו בכלל מחפשים כל עווית הכי קטן של התינוק,  שלא לדבר על קול, על חיוך. אנחנו כל כך מתלהבים ואנחנו מנסים באמת להראות לו את זה. ואיך אנחנו עושים את זה? באמצעות שפה. אבל התינוקות עדיין לא מבינים שפה, אז אנחנו בעצם הופכים את השפה שלנו לשונה כשאנחנו מדברים איתם, כל זאת כדי להנגיש את השפה שלנו. כך שלאט לאט הם ירכשו אותם  סגנון הדיבור הזה הוא בעצם נקרא דיבור אימהי או דיבור מוכוון תינוקות זהו סגנון דיבור ייחודי שהוכח כמקל על היבטים רבים של למידת שפה מוקדמת אצל תינוקות, וגם על ההתפתחות הקוגניטיבית שלהם.

צביה: כשאת אומרת את הדיבור המכוון תינוקות הזה, את מתכוונת לזה ש..שמה, שהרבה פעמים כשאנחנו מדברים לתינוקות אז אנחנו מדברים ואנחנו נשמעים לרגע כזה "מתוק שלי חמוד שלי". את מדברת על הדברים האלה של מה, של אינטונציה מוגזמת של.. הרי כולנו יודעים שמשהו קורה לנו כשאנחנו מדברים אל תינוק

סימה: נכון, אז זה באמת בדיוק זה את מובילה אותי באמת למה ההבדל באמת בדיבור הזה ביחס לדיבור של מבוגרים. הוא לרוב יהיה באמת יותר פשוט תחבירית, הוא מוגבל מבחינת אוצר המילים שלו, יותר באמת מוכוון לילד, והוא גם יהיה, הוא יהיה גם יותר נכון ורהוט בשפה שלנו. כלומר אנחנו בדרך כלל לא נשתמש בסלנג, נשתמש יותר בפעלים ספציפיים, ופחות עושה ככה את זה. נרצה באמת לחשוף את הילדים שלנו למילים הכי נכונות. לרוב גם הנושא שיחה יהיה מוגבל באמת לכאן ועכשיו, ולמוקד התעניינות של הילד. המבוגר בעצם מתמלל את הפעילות של הילד, הוא חוזר על הנאמר, לפעמים הוא ידבר על מה מה קרה קודם ומה נעשה אחר כך. וזה באמת מקל על הלמידה בגלל הרמזים האקוסטיים השמיעתיים שיש ביחס לדיבור רגיל של מבוגר שזה בדיוק באמת מה שהדגמת, שאנחנו באמת נשתמש בשינויי קול עם טווח צלילים רחב יותר, משך הדיבור שלנו יהיה ארוך יותר, אנחנו נמשוך כל הפקה של כל מילה. קצב הדיבור יהיה איטי יהיה איטי יותר, הפסקות ארוכות יותר, זה בעצם מאפשר להם לפלח את המילים ולשפר את הזיהוי של המילים האלה בתוך כל האמירות שאנחנו אומרים. וכמובן שנשתמש גם בעוצמה גבוהה יותר. נדגים את זה-"איפה כדור? הנה כדור. אתה רואה הוא מתגלגל..!" ואנחנו נדבר באמת ככה בדיבור שהוא מאוד מלווה בחיוכים, בהבעות פנים, נתקרב לפנים של הילד כדי באמת למשוך את תשומת הלב שלו. זה ככה סגנון שמשרת את תפקיד חברתי וחשיפה גדולה יותר לשפה, מושך את תשומת הלב של הילד לדיבור. וכך בעצם הילדים לומדים מילים בתוך ההקשר הטבעי שלהם הם שומעים אותם שוב ושוב במצבים שונים, בהתייחסות לאותו חפץ או מצב, ומבינים את המשמעות של המילה. וניכר כי תינוקות באמת רגישים למאפיינים האלה, ומראים התייחסות לדיבור הזה, הרבה יותר מאשר מדיבור שהוא היום יומי שלנו, הדיבור שמוכוון למבוגרים.

צביה: זאת אומרת כהורים, כמבוגר שמטפל בתינוק, זה לא סתם שאנחנו מדברים אליהם ככה. כאילו באמת אתה לא חושב על זה, האינטואיציה איכשהו, מה שנקרא לכו עם האינטואיציה שלכם. זה באמת נכון, זה כנראה עושה משהו אחר בלמשוך את תשומת הלב של התינוק וזה כנראה באמת עובד הדרך האחרת הזאתי

סימה: לגמרי

צביה: כן

סימה: וגם חשוב לציין שההעדפה הזאתי היא באמת אצל הילד היא תלויה בגיל ההתפתחותי שלו.  ככל שהילדים באמת גדלים ומתפתחים מבחינה שפתית, הם יצטרכו את זה פחות (צביה: פחות אוקיי), ואנחנו נעשה את זה פחות, כאילו זה קורה ממש באופן אינטואיטיבי.

צביה: כן אתה לא תדבר ככה לילד בן חמש, זה לא נשמע הולם.

סימה: נכון. אבל כן אנחנו, הם יתחילו לדבר יותר ואנחנו נדבר פחות, אבל אנחנו כן נדגיש את המילים שהן לא מוכרות להם, נחשוף אותם לדברים חדשים, ואותם אנחנו כן נדגיש יותר. כן עדיין נשתמש במאפיינים האלה לדברים חדשים שאנחנו רוצים לחשוף אותם אליהם. ובעצם באמת התגובות של המבוגר מתאימות לתגובות של הילד.

צביה: אני חושבת שזה באמת נקודה חשובה שצריך לזכור אותה, שזה עד גיל מסוים אחר כך זה כבר פחות מתאים, אם אנחנו רוצים שהשפה של הילד תתפתח ותועשר אז באיזשהו שלב זה קצת פחות נכון אפילו לפנות לילד: "כן יוסי רוצה לשתות! יוסי רוצה…". לא. יש כבר גיל שזה כבר פחות נכון אפילו לדבר ככה אל הילד, אלא יותר: "אתה רוצה. אתה". זאת אומרת להעלות את הרמה ביחד עם הגיל שלו, אני חושבת שזו גם נקודה חשובה.

סימה: לגמרי

צביה: כן אוקיי

כרמל: ואמרת פה עוד משהו שחשוב, שגם נגיד בגיל חמש לצורך העניין, אנחנו נדבר בצורה אחרת לילד אבל כן נדגיש לו מילים כמו שאנחנו רצינו ללמד אותו בגיל צעיר גם עכשיו (צביה: נכון), יש מילים חדשות, אממ מדברים על בחירות, אתה עוצר באופן טבעי ומסביר לילד שלך מה זה אומר בחירות, גם אם בגיל הזה אנחנו מדגישים בשבילם ומנגישים בשבילם מילים שהם לא מכירים.

סימה: נכון לגמרי. ובעצם החוויות של הילדים עם מוגבלות בשמיעה עלולות להיות טיפה שונות מבחינת הקלט השמיעתי ביחס לילדים שומעים. זה כמובן תלוי במועד הגילוי של לקות השמיעה ושל שיקום השמיעה. כלומר כמה זמן הם חוו את הקושי השמיעתי המשמעותי יותר עד שהם שוקמו כראוי. בנוסף גם איכות השמיעה שלהם תלויה בגורמים שקשורים לאובדן השמיעה – האם זה משהו שהוא, ירידה שהיא מולדת, או פרוגרסיבית ומתקדמת עם הזמן. האם זה משהו שמשתנה- פעם הוא יותר טוב ופעם הוא פחות טוב, יש ירידות בשמיעה שהן משתנות

צביה: כן כמו מצב של נוזלים

סימה: נכון

צביה: כן

סימה: וגם תלוי בחומרת הלקות האם קלה, בינונית, חמורה. וסוג הירידה באמת האם זה בגלל נוזלים והירידה היא הלכתית,  או שהיא מעורבת, או שהיא בעיקר עצבית. וגם במכשיר שבאמצעותו הילד משוקם, האם זה שתל שבלול, מכשיר שמיעה, מכשיר מעוגן עצם, כל אחד מהם בעצם מעבד את הצליל באופן שונה.

צביה: נכון

סימה: ובאמת לצורך העניין גם ירידת שמיעה בעקבות נוזלים שנמשכת לאורך תקופה ממושכת היא גורמת לאיכות השמיעה לפחות ולילד להיחשף פחות לשפה.

כרמל: למה בעצם גם אם הילד משוקם מבחינה שמיעתית עם מכשירי שמיעה, למה הוא נחשף פחות לשפה? כי מבחינת החשיפה אמרנו, ההורים מתאימים את עצמם, ההורים מדברים, כנראה כמו שהורים לילדים עם שמיעה תקינה מדברים אל הילד שלהם. אבל בכל זאת יש פה איזשהו משהו שהילד מפספס נכון, מבחינת החשיפה הוא נחשף לפחות מילים.

סימה: אני חושבת שזה חשוב באמת להתייחס למובן הזה שמכשירי שמיעה עוזרים מאוד אבל הם לא תמיד יגיעו למצב של שמיעה תקינה וגם אם כן הצלילים מועברים בצורה כזאת שעדיין יהיו מילים שיתפספסו.

צביה: כן מה שחשוב להבין בעניין הזה שברור שליד נותנים עזר שמיעתי שהוא אופטימלי עבורו שהוא עוזר לו לפצות על רמת המוגבלות בשמיעה שלו ולהנגיש לו. יחד עם זאת לקחת בחשבון שעזר שמיעתי משוכלל ככל שיהיה הוא לא תחליף של מאה אחוז לשמיעה תקינה וצריך להיות מודעים לדבר הזה לא שאנחנו אנחנו באות ואומרות חלילה שלא גם אם יש לו עזר שמיעתי… לא, צריך לקחת בחשבון שבמיוחד אצל ילדים שההתחרשות הייתה כבר מלידה והחסך הוא ארוך יותר בזמן, זאת אומרת אני חושבת שזאת אינפורמציה שחשוב לקחת אותה בחשבון מבחינת האופן שבו ההורה חושף את הילד עם המוגבלות בשמיעה שלו. זאת אומרת לקחת בחשבון שיכול להיות שתהיה פה איזשהו, שיהיה פה איזשהו איחור, שצריך לגרום לנו גם לאפשר לילד את ההקלות האלה, את הדיבור השונה הזה לאורך זמן ארוך יותר, זאת הכוונה.

סימה: נכון נכון לגמרי. ובאמת גם לפעמים גם כשמשקמים את הילדים באמצעות מכשירי שמיעה ייקח זמן עד שהם יבינו איך להשתמש בשמיעה שלהם. היכולת ללמוד מהצגת מילים אגבית שזה באמת לשמוע שיחות צד מה שילד עם שמיעה תקינה כן ישים לב אליהם יותר, ילדים עם מוגבלות בשמיעה לא תמיד יצליחו. וגם באמת רואים שהיכולת שלהם ללמוד מילים בצורה הזאת היא פחות טובה מאשר אצל ילדים עם שמיעה תקינה

צביה: זאת אומרת שאנחנו חושבים על העניין הזה של שפה בכלל שלהקנות אוצר מילים לילדים שלנו במיוחד מילים חדשות אנחנו לא יכולים להסתמך על זה שהילד שמע מה שנקרא מעל הראש את המילה החדשה וזהו והוא למד אותה

סימה: נכון

צביה: זה לא מספיק

סימה: לגמרי הם צריכים את ה.. הם צריכים יותר את הלמידה המפורשת הזאת, את ההדגשה של המילים. זה הרבה יותר קריטי עבורם, זה קריטי עבור כל ילד, אבל עבורם הרבה יותר.  אז מה בעצם הורים לילדים עם מוגבלות בשמיעה עושים? אז באמת רואים שהורים לילדים במוגבלות לשמיעה העדיפו גם להשתמש בדיבור מוכוון ילדים עם ילדיהם, למרות הקושי השמיעתי, כלומר המוגבלות השמיעתית לא מנעה מהם להשתמש בכל המאפיינים השמיעתיים של הסגנון הזה כדי לחשוף את הילדים לשפה, ורואים שזה תורם להם. והחוקרים הגיעו למסקנה שהורים רגישים ליכולת השמיעה של הילדים ועושים את ההתאמות המתאימות לאינטראקציות איתם על מנת לסייע להם בתהליך של רכישת השפה. מה שהכי בלט זה שהורים יודעים להכווין את עצמם לילדים ולשלב ההתפתחותי השפתי שבו הם נמצאת ובעצם אצל ילדים עם מוגבלות בשמיעה, כשיש איחור בהתפתחות שפה, אז לרוב ההורים השתמשו בדיבור שהוא מוכוון תינוקות לאורך זמן רב יותר. כלומר הורים נתנו לילדים שלהם את כל הכלים שהם היו זקוקים להם כל עוד הם היו צריכים אותם.

צביה: וזה מגיע באופן אינטואיטיבי, זה מדהים

סימה: כן

צביה: כן

סימה: לגמרי ובאמת בשנים האחרונות אין עוררין לזה שהחשיבות והנחיצות של ההשתתפות של ההורים בתוכניות החינוך והשיקום של הילדים. הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נתפסים יותר ויותר כמומחים בטיפול בצרכים של ילדיהם, ומעורבות הורים בתוכניות התערבות מוצגת בספרות כגורם המקדם באופן משמעותי את ההתפתחות של הילד ומסייעת בתפקוד מיטיבי של משפחת הילד

צביה: שזה אני חושבת אמירת מפתח חשובה לא רק לדברים שאנחנו מדברים עליהם היום באופן ספציפי, אלא באופן כללי, הורה הוא המומחה לילד שלו.

סימה: לגמרי

צביה: אנחנו.. אף איש מקצוע בחיים לא יוכל להחליף את הידע, את האינטואיציה ואת ההיכרות של מישהו עם הילד חוץ מההורה

סימה: נכון ובעצם התפקיד של המטפל הוא באמת ללמד את ההורים שיטות ואסטרטגיות מתאימות כדי לשפר את למידת השפה אצל הילדים של ההורים. אז ככה באמת אחרי שהדגשנו כמה ילדים לומדים שפה מההורים בעיקר וכמה הם רוכשים ידע לקסיקלי לאורך השנים.. איך נלמד אותם שפה אצל ילדים עם מוגבלות בשמיעה? אז באמת הראו, שיש כמה מאפיינים שמשפיעים הכי הרבה אצל התפתחות שפה אצל ילדים עם מוגבלות בשמיעה.  ואחד מהם כמה מפתיע, זה אוצר מילים. אז בעצם ככל שיש לילד אוצר מילים רחב יותר, הוא מצליח ללמוד בקלות רבה יותר מילים חדשות, וכשילד שומע שיח ושיש יותר מילים שמוכרות לו ככה הוא מצליח למפות את המילים החדשות בקלות רבה יותר.

צביה: אני רוצה רגע לחדד את הנקודה הזאתי כאילו, מה מה זה קשור שיש לו עוד מילים בשביל להבין מילים שהוא לא מכיר? אז זהו שכן, באמת ככל שהידע של הילד יותר רחב ככה גם אם הוא לא הבין באמת את המילה החדשה, יש לו מספיק כלים. אולי היא מצלצלת לו מוכר כמו מילה אחרת שהוא כן מכיר ואז הוא יכול לעשות את הקישורים

סימה: נכון הוא גם פנוי יותר ללמידה

צביה: כן

סימה: כשהוא שומע איזה מסר שהוא מאוד מאוד ארוך והרבה מילים לא מוכרות לו מאוד קשה לזהות כל כך הרבה מילים ביחד, אבל אם חלק מהמילים או רוב המילים יהיו מוכרות לו,  יהיה לו הרבה יותר קל לשים לב ללמידה של המילה החדשה להפריד את תשומת הלב שלו אליה

צביה: כן זה באמת גם קשור לידע עולם זה משהו שהוא באמת נורא חשוב כי ההעשרה הכללית הזאת באמת יכולה לצייד את הילד בכלים שגם אם הוא לא הבין כל מילה במילה זה בסדר הוא יבין מתוך ההקשר, כי יש לו מהמילים האחרות שהוא כן מכיר בסיס מספיק רחב. אוקיי חשוב מאוד

כרמל: זה מתחבר לי לאיזושהי דוגמה של אם אנחנו מתקשרים כמבוגרים לטכנאי לעזרה טכנית שיסביר לך איך לפתור תקלה מחשב (צביה: כן), ברגע שיש לי איזשהו ידע מקדים אז אני אוכל להקשיב להסבר ולהבין אותו (צביה: נכון), ולהבין את המילה שהוא אמר שגם אם לא הכרתי אותה (צביה: נכון דוגמה מצוינת), אבל אם הכול היה לא ברור בשום צורה, אז אני אוותר ולא אקשיב לשיחה הזאת בכלל (צביה: גמרנו). אני אנתק את השיחה ואגיד אוקיי זה לא בשבילי זה כזה.

צביה: לגמרי

סימה: וזה באמת גם קורה המון פעמים לילדים לקויי שמיעה שאנחנו רואים אותם בסביבה של הגן פשוט זורמים עם מה שקורה כי באמת קשה להם יותר להבין אז הם פשוט מנסים להתמודד ולהסתדר ביחד עם שאר הילדים. אז בעצם מה חשוב לעשות פה? זה באמת לחשוף אותם חשיפה חשיפה חשיפה..! זה בעצם להתאים את עצמנו לשלב ההתפתחותי והשפתי של הילד ובהתאם לחשוף אותו למילים חדשות וכל פעם שהוא יתקדם ככה בשלבים וילמד עוד ועוד נוכל לחשוף אותו יותר ויותר. ואצל ילדים עם מוגבלות בשמיעה באמת חשוב גם פה בחשיפה לערב את כל החושים שלו ולגשר על הקושי השמיעתי כשנרצה ללמד אותו דברים חדשים קודם כל נדאג שהתנאים יהיו אופטימליים עבורו ללימוד

צביה: מה זה אומר תנאים אופטימליים?

סימה: אז בעצם אנחנו ננסה שיסתכל על הפנים שלנו, שיהיה לו את האפשרות לראות אותנו איך אנחנו מדברים, נדבר בעוצמה גבוהה יותר כשנגיד את המילה החדשה בתוך השיחה, נעשה השהיות לפני ואחרי המילה, קצת אנחנו חוזרים פה איפשהו לדיבור מוכוון תינוקות הזה במילים החדשות.

צביה: אני חושבת שצריך פה לציין ולהדגיש שכשאנחנו מדברים על הדיבור המוכוון הזה ולדבר בקול רם יותר מצד שני חשוב גם נורא לזכור כי לפעמים יש לנו נטייה לדבר ממש חזק כשאנחנו מדברים עם  הילדים וקצת לעוות את הקול שגם מזה צריך להיזהר. זאת אומרת המקומות האלה שלהדגיש חשובים, אבל אנחנו לא אמורים לעוות את הדיבור שלנו לדבר כזה מוגזם אלא באמת לתת את אותם דגשים, אם יש מילה חדשה כמו שאת אמרת, בואי ניתן דוגמה אולי לעניין הזה של השהייה, זאת אומרת אם אני נתקלתי תוך כדי זה שהקראתי סיפור במילה חדשה

סימה: למשל לי קרה פעם אחת שילד היה תמונה וראו באמת שהילד, היה רשום "והילד בהה בבלון" וככה הקראתי את זה. ופתאום קלטתי רגע אולי הוא לא מכיר את המילה הזאתי ואז באמת עצרתי ושאלתי אותו רגע אתה מכיר את המילה בהה והדגשתי אותה טיפה יותר לא בצורה שהיא מוגזמת, אבל כן להדגיש כדי שיבין מתי היא מתחילה, מתי היא נגמרת. שיזהה באמת בתוך הבליל של הדיבור את המילה הספציפית הזאתי ויראה אם הוא מבין אותה ואם לא אז אנחנו נשאל וננסה לחקור את המילה הזאתי. אז זה באמת רגע להשתהות על המילים האלה

כרמל: זה עדיין צריך להרגיש טבעי

צביה: נכון בהחלט

סימה: ולגמרי תוך כדי שיח

צביה: ובמיוחד אם זה קשור ללהקריא סיפור לילד, לא להתחיל עכשיו לעוות את הסיפור ולעצור כל שנייה

סימה: נכון, אז אני באמת אסיים את המשפט, ואז אני אראה, אבדוק איתו רגע – הוא מכיר את המילה, אני אשאל אותו, אני רגע אדגיש אותה שוב, אני אחזור עליה כמה פעמים כדי באמת שיקלוט אותה. זה באמת מוביל אותי לעניין הזה שילדים בכלל כדי ללמוד מילה חדשה הם צריכים לשמוע אותה בחמש עשרה הקשרים שונים אז אצל ילדים עם מוגבלות בשמיעה בעצם נזדקק להרבה יותר פעמים של חשיפה ולמידה שהיא הרבה יותר מפורשת

כרמל: מה זה אומר הקשרים שונים?

צביה: הכוונה היא במיוחד עם ילדים צעירים יותר שאם יש למשל מילה חדשה ואני רוצה ללמד את המילה כוס, אז זה לא רק הכוס הספציפית הזאת שלו שהוא יודע שממנה הוא שותה שוקו, אלא אני רוצה לחשוף אותו לכל מיני סיטואציות שיש בהם כוס, איזושהיא. כולל שנגיע למצב שבו גם אם אני אעשה איזשהו משחק דמיוני ואני אקח איזשהיא תנועת יד שתעשה כאילו שתיתי מכוס, שגם זה יתחבר לו למילה החדשה הזאת

סימה: נכון זאת תהיה הכוס הזאת שאנחנו משתמשים בה במטבח כדי לשתות, והכוס שאנחנו מצחצחים בה שיניים, ובאמת כל מיני סוגים של כוסות, או הכוס שאנחנו שותים בה במסעדה, זה יהיה בכל מיני סיטואציות שונות שבה הוא ייחשף למילה הזאת

צביה: בדיוק בדיוק כי אחרת הילד ילמד את המילה כוס רק על הכוס הספציפית הזאתי וזה לא מה שאנחנו רוצים

סימה: נכון

צביה: אוקיי

סימה: לגמרי

כרמל: והשלב הבא זה שכוס תהפוך להיות גם ספל

צביה: נכון בהחלט

סימה : נכון ובעצם אז באמת כמו שאמרתי, אנחנו, חשוב להיעזר בהרבה חושים אחרים כדי באמת לפצות על הקושי השמיעתי אז אם אמרנו להשתמש בקריאת שפתיים, להשתמש בעזרים ויזואליים, להמחיש לו את המילה כמה שיותר מבחינת איך שהיא נראית. בעצם ככל שיהיה לו יותר מידע על המילה כמו שאמרנו עכשיו באמת המושג ככה הוא יזכור אותו יותר טוב. אם זה משהו שאני יכול לגעת בו אז אני אתן לו למשש להרגיש את המרקם שלו, אני יכולה לתת לו אם זה משהו שהוא אכיל אז לאכול אותו, להריח אותו, בעצם כל הדברים האלה יחשפו את הילד כמה שיותר למושג הזה, ואנחנו מוסיפים פה עוד מידע מעבר למידע השמיעתי אבל אנחנו לא מוותרים עליו

כרמל: ויותר מזה אנחנו בעצם מלמדים את הילד ללמוד בצורה הזאת שאנחנו חושפים אותו ומלמדים אותו מילים בדרכים שונות אז אנחנו גם מלמדים אותו איך ללמוד בעצמו ושאם הוא שומע משהו אז לשים לב גם לאיך שהדבר נראה ואיך שהוא מרגיש אותו בעצמו אם הוא שומע מילה חדשה או מכיר מושג חדש

סימה : נכון בעצם אנחנו מלמדים אותו להתייחס לכל המאפיינים של הפריט הזה, ולתת לו יותר ידע עליו, וכך הוא ילמד ויזכור אותו גם יותר טוב. ככה בסופו של דבר אנחנו זוכרים. חשוב לי להדגיש שהכי קל זה בעצם ללמד את הילד דרך משחק טבעי משחק משותף טבעי שבו נגיד את המילים בהקשר טבעי, מה שבטיפולים אנחנו ממש משתדלות שיקרה, וככה לייצר סביבה שהיא באמת הכי טבעית והכי מוכרת לילד, אבל זה לא תמיד קורה

צביה: אני אוסיף שזה לא שזה ש.. לא זו בלבד שזה הכי קל, זה גם הכי  יעיל. זאת אומרת, אנחנו כשאנחנו מדברים על עולם רכישת השפה ואיך זה אמור להיות, אז אנחנו יודעים היום יותר מאי פעם, ששפה נרכשת, בכל תחומיה, בטח אוצר מילים, נרכשת סביב העניין הזה של סיטואציות טבעיות יום יומיות. זאת הדרך ללמד שפה

סימה: לגמרי נכון ובעצם זה מה שנעשה ננחה את ההורים לנצל את כל ההזדמנויות הטבעיות האלה שקורות בחיי היום יום שלהם ללמידה של הילדים. אני חייבת להגיד שזה באמת כמו שאמרת, זה חשוב לכל ילד באשר הוא, אבל על אחת כמה וכמה באמת לילדים עם מוגבלות בשמיעה. נקודה הבאה מה שנמצא במחקרים אחד הגורמים החשובים חוץ מאוצר המילים זה באמת רמת השמיעה של הילדים זה נמצא גם כ גורם מאוד משפיע על ההתפתחות שפה ואוצר המילים של הילדים בהמשך. אז באמת נשאף לשיקום מיטיבי של הילדים. אבל לא רק, מה עוד אפשר לעשות? בעצם אנחנו נעודד שמיעה פעילה, ככל שהילד ילמד להשתמש בחוש הזה יותר טוב ככה האוצר המילים שלו יתפתח יותר טוב

צביה: מה זה אומר שמיעה פעילה? למה את מתכוונת?

סימה: אז בעצם בכל שלב בחיים של הילד אנחנו נוכל להתאים את המטרות השמיעתיות שלו איך לעבוד עם השמיעה שלו יותר טוב. אם זה מבחינת צלילי סביבה,  אז אנחנו, כשהם ילדים נעלה את המודעות שלהם לצלילים שהם שומעים, נחשוף אותם מאיפה הם הגיעו.. בהתחלה הם רק יגלו אותם, אך השאיפה שלנו שהם ממש יבינו מה המשמעות של הצלילים האלה מה הם מסמלים וזה כבר ממש מערב שפה. למה אני מתכוונת? נגיד שאנחנו שומעים טוק טוק בדלת בתכלס אין לזה הרבה מאפיינים של שפה אנחנו רק שומעים קול אבל מה שאנחנו עושים עם זה, ממש מערב את זה, כי אנחנו באמת צריכים להבין למה הרעש הזה? הוא מסמל דפיקה, וספציפית דפיקה על הדלת, זה אומר שכנראה יש מישהו מאחורה והוא רוצה להיכנס. את כל זה הילד צריך להבין כשהוא שמע את הדפיקה הזאת (צביה: נכון). באמת מאחורי האירוע הזה מסתתר אוצר מילים שלם ענק שאפשר לחשוף. (צביה: עולם שלם) כן שאפשר לחשוף את הילד, והוא צריך, והוא צריך ויכול ללמוד את זה. (צביה: נכון). וזה ממש חשוב. אנחנו בעצם מלמדים אותם להיות סקרנים לגבי השמיעה שלהם (צביה: בדיוק). להסתכל מאיפה הם שומעים את הצליל ששמעו לגלות לגלות שפה באמצעות השמיעה שלהם התפקיד שלנו הוא באמת להשתמש בחוש השמיעה בצורה אקטיבית ולפתח אותה.

צביה: כן. לתווך לילד את העניין הזה כי באמת עם הילדים שלנו זה זה לא מובן מאליו אלף לשים לב בכלל לצלילים האלה ובטח לא לייחס להם משמעות ופה התפקיד שלנו כמבוגרים הוא לעזור להם לעשות את הקישור הזה

סימה: נכון. ובאמת בהמשך נוכל ללמד אותם גם באמת להשתמש באסטרטגיות איך לפצות ואיך להקל על השמיעה עד כמה שניתן. אם זה להתקרב אל הדובר כדי לשמוע  את זה טוב יותר, אם להסתכל על הפנים שלו, להתרחק מהרעש אם יש כזה, בעצם להיות מודעים.. מודע לתנאים השמיעתיים שבהם הוא נמצא, ואיך הוא משפר אותם. איך אנחנו באמת נותנים לו כלים לשמוע טוב יותר, ואם הוא לא שמע אז הוא יכול גם לבקש לחזור על מה שהוא אמר. אצל ילדים קטנים זה יהיה פשוט מה או אפילו איזה ג'סטה שכאילו שמראה שהוא לא הבין את מה שרצו ממנו ואצל ילדים גדולים יותר ממש אפשר ללמד אותם לבקש לחזור על כל המשפט שנאמר אם הוא לא שמע אותו או רק על חלק

צביה: כן וזה באמת עולם שלם וגדול ורחב של באמת.. שילד מה שנקרא יכול לסנגר על עצמו. כמובן לא ניכנס לזה עכשיו אבל זה חלק מהלפתח ולעודד ולעורר את המודעות את הבקרה וזה באמת מצופה גם בגילאים טיפה יותר גדולים כמובן. זה בהחלט מצב שאנחנו רוצים לשאוף אליו, שזה יגיע מהילד

סימה: נכון ובאמת זה מה שאנחנו שואפים אם הילד לא הבין משהו נעודד אותו באמת לחקור את המילה החדשה ואם הוא לא יודע אז תמיד אפשר לחשוב לשאול ואפשר אפילו באמת אם בתור הורים לקחת ולחפש את המילה הזאתי באינטרנט ככה באמת לעודד את הסקרנות הזאתי של מה הוא יכול לעשות עם המילה הזאת. חשוב להבין שהם לא יחששו מהשמיעה שלהם המון ילדים לפעמים יש להם חוסר ביטחון בשמיעה והם פחות מתייחסים אליה ואנחנו צריכים לעודד אותם את הביטחון שלהם להבין את המשמעות של מה שהם שמעו. וכשילדים נגיד מגיעים לגן חובה נוכל להציב לנו כבר מטרה ללמד אותם מילים חדשות באמצעות השמיעה, מה הכוונה, למשל אם הוא שמע מילה שהוא לא מכיר לצורך העניין גשום שמע היום היה יום מאוד גשום ירד המון גשם אבל הוא לא מכיר את המילה גשום, את המילה גשם הוא כן מכיר, אז הוא בעצם באמת יכול להבין שהיום שהמילה גשום מתארת יום שהוא חורפי שירד בו המון גשם

צביה : וזה באמת מקום שלנו כמבוגרים לעשות את התיווך הזה לילד, זאת אומרת נתקלנו במילה הזאתי גשום, מה זה? אתה יודע מזה גשום? הילד אומר לא, אז בוא נחשוב רגע… כמו מה זה נשמע? איזה מילה זה מזכיר לך? גשום ג ג.. מה? מזכיר גשם נכון? וואו! ובאמת באופן הזה כשאנחנו ממלילים לו את התהליך הזה שבו עזרנו לעצמנו להבין את המשמעות של המילה גם ככה הוא ככל שניתן יותר את התיווך הזה ואת האסטרטגיה הזאת, ככה הוא בהמשך יוכל גם שיהיו לו דרכים להבין מילים שהוא נתקל בהם והוא לא הבין אותן בעצמו

סימה: נכון אנחנו מלמדים אותם בעצם ללמוד

צביה: כן בהחלט

סימה: אז איך בעצם ניתן לעזור לילד להרחיב את האוצר מילים ואת הידע הלקסיקלי שלו?
קודם כל באמת כמו שאמרנו לדבר עם הילד לתאר לו את מה שהוא עושה ללוות את החיים שלו במילים ככל שנחשוף אותו יותר לשפה הוא ילמד יותר וכדאי לעשות את זה באינטראקציות היום יומיות הכי פשוטות שלנו – בזמן הארוחה, הכנת אוכל, תליית כביסה, טיול בגינה.. כל אלה הם באמת מצע לשימוש בפעלים, בשמות עצם שהם יותר ספציפיים ומועילים לשפה של הילד שלנו

צביה: ולא צריך בשביל זה אמצעים מיוחדים, זה ביום יום, ומה שחשוב בזה שזה סיטואציות יום יומיות שקורות כל יום והן חוזרות על עצמן

סימה: נכון. דבר נוסף זה באמת קריאת ספרים, מגיל לידה ועד בגרות שיח באמת על שפה דרך ספרים יותר פתח לשפה גבוהה יותר, להעשרת אוצר המילים, חשיפה לתחביר, למשפטים מורכבים יותר. חשיפה לשפה הכתובה- חשוב לחשוף אותה הרבה לפני כיתה א'. ובאמת מחקרים מראים שעושר השיח של הורים עם ילדים בזמן קריאת ספרים ממש מנבא את רמת השפה של הילדים וגם את ניצני האוריינות שלהם ואת ההבנה הרגשית חברתית של הילדים.

צביה: נפנה אתכם לפודקאסטים קודמים שעסקו רק בלספר סיפורים, למתעניינים בעניין כן

סימה: דבר נוסף זה לעלות באמת כמו שאמרנו את הביטחון של הילד לגבי מה שהוא שמע לעודד שאילת שאלות על מה שהוא שמע, לעודד אם הוא לא בטוח במה שהוא שמע או לא מכיר את זה כמו שאמרתי גם לחפש באינטרנט על המילה הזאתי, לחקור אותה מכל הכיוונים איך היא נשמעת למה היא דומה, ועוד דבר שהוא ממש חשוב זה באמת לחשוף אותו למגוון סיטואציות שמיעתיות. אפילו שירים חשוב מאוד לשיר עם הילד את השירים שהם שרים בגן שיבין את המילים שמופיעות בשיר ואפילו לתרגל בבית דקלומי ילדים במשחקים כמו אבן נייר או מספריים, אן-דן-דינו.. כל אלה הם ממש נוכחים בחיי הגן של הילד

צביה: מאוד רלוונטיים ואני גם אוסיף ואגיד שהרבה פעמים המילים בשירים, הן גם לילד שהשמיעה שלו תקינה,  הן לא תמיד מובנות ברורות לפעמים גם מילים גבוהות ו שלא ממש.. תחשבו על כל מיני שירי חנוכה ועל האוצר מילים

כרמל:לא לילדים ולא למבוגרים

 צביה: לא לילדים ולא למבוגרים. ולפעמים גם המנגינה ככה מחברת לך מילים, אנחנו כולנו מכירים את השיר על כד קטן, ושמונה ימים "שם יונתן". אבל זה לא "שם יונתן", זה משהו אחר אז..

סימה: אני חייבת לשתף שעד גיל מאוחר מאוד אמרתי אבן ניירו מספריים, ולא אבן נייר או מספריים

צביה: כן, אבן ניירו.. נכון, חד משמעית. וזה מאוד משמעותי לילדים שלנו זה חלק מאוד חשוב מהווי של גן אז דרך חשובה תהיה לעבור על המילים של השיר וכן להסביר אותם קודם. אוקיי טוב

כרמל: וואו המון דברים

צביה: המון ממש המון דברים. אז לקראת סיום, אם נבקש ממך לסכם בכמה משפטים את מה המסר, מה השורה התחתונה שהיית רוצה שנצא מהפודקאסט הזה בעניין של רכישת אוצר מילים

סימה: אז ככה, אני חושבת שהמסר הוא שבאמת ילדים נולדים עם כישרון טבעי וסקרנות ללמוד שפה כדי לתקשר איתנו, ואנחנו כהורים אנחנו המוטיבציה העיקרית שלהם בשנים הראשונות ללימוד שפה. אנחנו צריכים לעודד את הסקרנות השמיעתית והשפתית, במגוון סיטואציות היום יומיות שלנו. כי אלו המצבים שהם באמת לומדים מהם הכי הרבה, אלו הרגעים המשמעותיים ביותר. ונשאף ללמד אותם לחקור את העולם דרך כל החושים שלהם, ועם ילדים עם מוגבלות בשמיעה-נדגיש את השמיעה עוד יותר. כדי באמת לעורר את הסקרנות אליה, את הערנות לא נוותר עליה. ניתן להם את הביטחון הזה. ולהורים יש אינטואיציה טבעית איך לתקשר עם הילדים שלהם הכי טוב, וכמטפלים אנחנו מבינים את כל המשמעויות האלה. ואחת המטרות שלנו היא באמת לערב את ההורים ואת המשפחה עד כמה שניתן כדי שהטיפול יהיה מיטיבי. ובאמת שהם יובילו את הילדים להיות הגרסה הכי טובה של עצמם

צביה: וואו תודה רבה סימה. תודה רבה. העשרת, החכמנו, ואני חושבת שבאמת הורים ואנשים מקצוע וכולנו ביחד אם נשמור במודעות את הדברים האלה ונזכור גם את החשיבות של איך ללמד את הילדים שלנו מילים חדשות, זה משהו שהוא חשוב ונותן בסיס מאוד משמעותי לעניין של ידע עולם לרכישת שפה, אז תודה תודה רבה

סימה: תודה לכן

 

 

 

 

 

שיתוף

Facebook
Twitter
LinkedIn