כאשר מדובר בלקות שמיעה קלה- יש להפעיל שיקול דעת מקצועי וחברתי האם ישנה הצדקה להתאים לאוזן כזו מכשירי שמיעה והאם הדבר "מצדיק" תהליך של הסתגלות של הילד (ומשפחתו) למכשירי השמיעה.
כאשר מדובר בלקות בינונית-חמורה- עמוקה בהחלט יש מקום להרכבת מכשירי שמיעה על מנת לאפשר לילד להמשיך ולשמור על יכולותיו הגבוהות גם בעתיד, וללא השקעת אנרגיה רבה כל כך בלשמוע את הסביבה.
כאשר מדובר בלקות חד צדית- ההתלבטות אינה קיימת במקרים שבהם קיימת אוזן תקינה לעומת אוזן שניה עם לקות עמוקה שאינה ניתנת להגברה.
במקרים של לקות קלה-בינונית באוזן אחת- חשוב לנסות הרכבת מכשירי שמיעה על מנת לתת לילד שמיעה דו אוזנית, אשר חשיבותה הרבה להתפתחותו של הילד מקבלת דגש רב בתקופה האחרונה.
לא. ילד הוא ילד, גם אם שמיעתו אינה תקינה.
לקות השמיעה מחייבת מתן מענה לצרכים השמיעתיים המיוחדים של הילד. יחד עם זאת, מדובר על ילד הגדל ומתפתח בסביבת בני גילו השומעים ולהתמודד עם אותן דרישות וחוקים.
התייחסות מרחמת וויתורים אינם מיטיבים עם הילד, אלא מעבירים לו מסר שיכולותיו נופלות מאלה של חבריו.
ידוע שהמנבא הטוב ביותר להצלחה של ילדים, הוא יכולותיהם החברתיות. כאשר אנו כמבוגרים מאמינים ביכולותיו של הילד, כך יעשה גם הוא. דבר שיאפשר לו התפתחות רגשית וחברתית החשובים ליכולותיו של הילד ליצירת קשרים משמעותיים בעתיד.
כאנשי מקצוע אנו מאמינים שחשוב לדבר עם הילד על לקות השמיעה על עובדת החסך השמיעתי שלו, בהתאם לגילו וליכולתו המילולית והרגשית.
אנו מאמינים שילד אשר אינו מדבר על לקות השמיעה שלו, אין בכך בכדי להעיד על כך שאינו חושב על הדברים. שהרי די במבט במראה כדי שהילד יראה את המכשירים כחלק ממנו.
לפיכך, חשוב לשוחח עם הילד על קיומה של לקות השמיעה, גם אם השאלות לא באות ממנו. בשיחה שכזו ניתן לומר לילד שכאשר לא רואים טוב מרכיבים משקפיים, וכך כאשר לא שומעים טוב מרכיבים מכשיר שמיעה המסייע לשמוע טוב יותר. זאת, למרות שמכשירי שמיעה אינם כמו משקפיים.
חשוב לזכור שביום מן הימים תגיע הפעם הראשונה בה יישאל הילד על ידי מישהו על מכשירי השמיעה או על לקות השמיעה שלו. תפקיד ההורים הוא לצייד את הילד בכלים למתן תשובה הולמת מבעוד מועד.
כמובן שהבחירה היא בידי ההורים והילד עצמו (חשוב לכבד את רצונו של ילד המסרב לדבר על כך עם חבריו בגן).
המלצתנו כאנשי מקצוע היא- שכן. ללקות השמיעה השלכות על תפקודו היומיומי של הילד, גם במסגרת הגנית. לכן, חשוב מאוד, בראש ובראשונה, ליידע את הגננת על קיומה של לקות השמיעה. זאת על מנת שהגננת תוכל להקפיד על קיומם של תנאים שמיעתיים שהם הכרחיים לתפקודו הלימודי וההתפתחותי של הילד (למשל: הפחתת רעשי סביה ככל שניתן, מיקום הילד קרוב לגננת, לאפשר לילד נגישות לפני הדובר ועוד).
ובאשר לשאר ילדי הגן- "למה לעורר דובים משנתם"?
אנו מאמינים בחשיבותה של התייחסות גלויה ללקות השמיעה לצורך שילובו המיטבי של הילד עם לקות השמיעה בקרב חבריו השומעים.
גם אם אינם מדברים על כך, ילדים מבחינים במכשירי השמיעה המורכבים על אוזני הילד. התעלמות שלנו, המבוגרים, מכך מעבירה ללא מילים את המסר שיש משהו שאסור לדבר עליו, מה שעלול להתפרש בדמיונם כנושא בעייתי וסיבה להציק או ללעוג לילד עם לקות השמיעה.
אנו מאמינים בהפניית תשומת לב הילדים בגן למכשירי השמיעה ובקיום דיאלוג פתוח עימם בו יקבלו הסבר, תשובות והזדמנות לחוות.
התיחסות חיובית והצגה חווייתית של מכשירי השמיעה תאפשר לילדים לקבל את הילד ומכשירי השמיעה כמובנים מאליהם.
לא. בהתאם לנהלי הביטוח הלאומי (ראה קישור) זכאי לקצבה ילד עם לקות בשתי האוזניים, כאשר הלקות באוזן הטובה יותר גדולה מ- 40dB.
לא ניתן ,אין שום צורך ואף לא רצוי! האבחון נערך במיחא לשם קביעת יכולותיו השפתיות של ילדכם בעת האבחון.
שימו לב- אבחון השפה אינו מעריך יכולת קוגניטיבית! כמו כן, עליכם לזכור שהמטרה העיקרית של האבחון הינה לקדם את ילדכם בצורה הטובה והמתאימה ביותר עבורו.
הערכת השפה מאפשרת לנו- אנשי המקצוע ולכם- ההורים להעריך את רמת השפה של הילד ולבחון את היכולת התקשורתית שלו בשלבים השונים של התפתחותו. האבחון מאפשר זיהוי היבטים שונים של השפה, המצופים בהתפתחות שפה שתואמת את גילו של הילד. האבחון מאפשר להתאים לילדכם תכנית טיפול הנותנת מענה לצרכיו.
להערכת השפה מספר מטרות:
• לילד המופנה לטיפול במרכזינו נערכת הערכת שפה במטרה לקבוע האם הילד זקוק לטיפול תקשורת ,שפה, דיבור במסגרת מיחא .
• ההערכה מאפשרת לקבוע את מטרות הטיפול לילד.
• הערכת שפה, המתקיימת פעם בשנה מאפשרת להעריך את התקדמות הילד במהלך הטיפול, ובעקבות כך להתאים את המטרות לצרכיו ולקבוע תוכנית טיפולית חדשה.
• הערכת השפה מאפשר להשוות את רמת השפה של הילד לזו של בני גילו השומעים. השוואה זו נעשית בעיקר כדי לקבוע את ההשמה של הילד למסגרת חינוכית התואמת את צרכיו (מעבר מהגיל הרך לחטיבה הקדם יסודית, מעבר משנת לימודים אחת לשנייה, מעבר מגן משולב לשילוב אינדיבידואלי) והמלצה למסגרת המשך עבור ילד שעולה לכיתה א' (האם הילד מתאים למסגרת חינוכית משולבת או רגילה)
לקות שמיעה משפיעה על יכולתו של הילד לרכוש שפה באופן טבעי וללא תמיכה מסביבתו. תפקידה של המערכת החינוכית שיקומית הוא לעצב תכנית טיפול אשר תסייע לילד במימוש הפוטנציאל השמיעתי שלו על מנת שיוכל לרכוש שפה בתנאים אופטימאליים, בהתאם ליכולותיו. אנו במיחא מתאימים לכל ילד תכנית טיפול הנגזרת מהנגישות שלו לשמיעה, מיכולת הניצול של עזר ההגברה, מכישוריו התקשורתיים/שפתיים ומרצון משפחתו. לאנשי המקצוע במיחא מומחיות בגישות תקשורת שונות המותאמות לצרכיו של הילד ולבחירה של משפחתו, ןנגזרות מתכנית "קשר" (תכנית להקניית שפה לילדים עם לקות שמיעה)
לקות שמיעה הינה חסך חושי שיש לו השלכות על כל תחומי ההתפתחות. בעזרת שיקום מתאים ותהליך התערבות הנותן מענה לצרכים של הילד – ניתן להשיג ולהצליח להתמודד עם כל אבני הדרך ההתפתחותיות ולהשתלב באופן מתפקד בחברה. נדרשים לכך: עזרי הגברה מותאמים, תכנית חינוכית/טיפולית, סביבה אקוסטית מונגשת ותמיכה מהמשפחה וממערכות חינוך בקהילה. עבור ילדים שיש להם את כל התנאים הללו – השמיים אינם הגבול!!!!
בוגרי מיחא משתלבים בכל ענפי התעסוקה בחברה ומתמודדים עם האתגרים הנצבים בפניהם ביעילות המעוררת גאווה.
תלוי מה מקורה של לקות השמיעה: כאשר לקות השמיעה היא על רקע עיצבי, זהו מצב שאינו משתנה ולפיכך במידה ופרופיל הלקות מחייב הרכבת עזר שמיעה – המצב לא ישתנה בהמשך
במידה ולקות השמיעה היא על רקע הולכתי, יש להיוועץ ברופא א.א.ג. ובאודיולוג ולבחון את אפשרויות השיקום ואת הטיפול במצב בכל שלב ובכל גיל.