תהליך התאמת מכשירי שמיעה לתינוקות ופעוטות שונה מהתאמתם למבוגרים או אפילו לילדים בוגרים יותר.
אופטימיזציה של התאמה לפעוטות דורשת ידע בהתפתחות ילד, אנטומיה של האוזן בגיל הכה צעיר, תהליכים של התפתחות שפה ודבור, אקוסטיקה של הדבור ועיבוד הסיגנל האקוסטי.
מה נדרש ממכשירי השמיעה המיועדים לתינוקות צעירים?
- המכשיר צריך להיות גמיש מבחינת יכולות ההגברה שלו על מנת לאפשר התאמה למצבים כמו נוזלים באוזן תיכונה, הידרדרות בשמיעה, שינויים בספי השמיעה עקב שינויים בנפח האוזן.
- על המכשיר לאפשר חיבור למערכת FM (או מיקרופון מרוחק) בעתיד.
- על המכשיר להיות בעל מספר ערוצים מינימאלי שמאפשר גמישות בתכנות שלו.
- על מכשירי השמיעה להיות ניתנים לכיוון על פי נוסחאות חישוב הלוקחות בחשבון את המאפיינים הייחודיים של הגיל הרך (DSL).
חשוב שבמכשירי השמיעה המומלצים לתינוקות ניתן יהיה לשלוט בפרמטרים דיגיטאליים של עיבוד צליל שמומלצים למבוגרים (מיקרופון כיווני, מנגנוני עיבוד רעש). מנגנונים אלו אינם מומלצים לתינוקות ופעוטות בגלל הצורך בחשיפה לגירויים לשם למידה מזדמנת ולשם הבשלה של תפקודים שמיעתיים גבוהים.
בגיל הצעיר מאוד אין אפשרות להסתמך על מבחנים מובנים להערכת התפקוד השמיעתי עם המכשירים השונים (פרט לצלילי לינג המשקפים את טווח תדירויות צלילי הדיבור), ולכן נדרשת תצפית של אנשי צוות המיומנים בבדיקות שמיעה ובתפקוד תינוקות ופעוטות צעירים.
תהליך ההתאמה כפי שהיה מקובל בעבר בחדר האטום אינו משקף במלואו את התפקוד השמיעתי של הילד עם מכשירי השמיעה הדיגיטליים בחיי היום יום.
בדיקת שמיעה בחדר האטום משקפת אך ורק תגובות לצלילים חלשים.
בתהליך ההתאמה אנו נעזרים במדדים אובייקטיבים כמו מערכת הVerifit . מדדים אלה מספקים נקודת פתיחה לכיוון האופטימאלי של המכשירים אך אינם מנבאים את תפקוד הילד.
לשם כיוון מיטבי של מכשירי השמיעה אנו משתמשים במידע שמושג מעבר לחדר האטום – מחדר הטיפול, מהגן ומהבית, תוך מעורבות של צוות טיפולי, חינוכי ובשיתוף ההורים. במקרים של השתלת שתל שבלול חד צידית אנו מערבים את ההורים בהחלטה לגבי עיתוי התאמת המכשיר האישי (לפני או אחרי ההשתלה).
“האני מאמין” שלנו במיחא הוא תפיסת ההורה כשותף מלא בתהליך ההתערבות. שותפות ההורים בתהליך התאמת וכיוון המכשירים מהווה הזדמנות נוספת לשותפות עם ההורים ולהעצמתם.
