ההיסטוריה של מיחא

הנחת אבן פינה לבית מיחא ע"י מייסד המרכז, ד"ר עזרא קורין ז"ל

בניין מיחא בשנות השבעים

ילד עם לקות בשמיעה בבדיקת שמיעה באודיולוגיה

סיפורה של מיחא הוא סיפור של חזון מרחיק לכת, של נחישות ושל מסירות חסרת פשרות.

מיחא נוסדה ע"י ד"ר עזרא קורין, רופא א.א.ג. וראש המכון האודיולוגי בבי"ח שיבא .

ד"ר קורין התוודע לצרכים ולתופעת הילדים החרשים במהלך עבודתו בארץ ובצרפת. כבר בתחילת שנות החמישים, הוא הגיע להבנה שאפשר ללמד ילדים שפת תקשורת אם ייעשה איתור מוקדם של תופעת החרשות. האיתור המוקדם היה המפתח להצלחת הרעיון, שהיה עדיין באיבו. יש לציין שבאותה תקופה הילד החרש ועם לקות השמיעה בארץ, היה חסר כלים להשתלבות חברתית ומכאן, חסר עתיד ותקווה לבניית חיים רגילים ויצרניים.

השנה המכריעה להגשמת ההבנות היתה 1953 , במהלך כנס מדעי בהולנד שבו עלו לבמה ילדים חרשים שהפגינו יכולות מרשימות בשירה ובתנועה. ההחלטה היתה ברורה : אם הם יכולים אנחנו יכולים. הכל אפשרי,גם בארץ.
ב-1953 נמצאו 4 ילדים שהוריהם הסכימו לשתפם בניסוי המהפכני שהגה ד"ר קורין. המטרה המוצהרת היתה מלכתחילה-שילוב מלא בחברה ע"י לימוד שפה דבורה, ללא שפת הסימנים. וזאת, בחברה הישראלית חסרת המודעות והסובלנות לילדים חריגים.
במדבר החברתי והתודעתי הזה יצאו ד"ר קורין וקומץ מתנדבים מסורים להפיץ את המסר. היה צורך להקנות מודעות לבעיה ולאפשרות פתרונה בקרב הציבור, להביא לאיתור מוקדם ילדים בכל רחבי הארץ, לשנות את תדמיתו של הילד החרש ועם לקות השמיעה, למצוא מקום וכוח אדם לביצוע הרעיון החינוכי הזה. המלחמה התפרשה על הרבה חזיתות.

בשנות החמישים ובעיקר בשנות הששים , התבסס מיחא כאירגון התנדבותי וקנה לו אחיזה ומודעות בציבור. וזאת, תודות לשורת מתנדבים ומתנדבות מודעים ומסורים, שנרתמו לעבודה עם הילדים ופעלו רבות להפצת הרעיון ולפתיחת דלתות – דלתות חברתיות, פיננסיות , ממשלתיות וציבוריות. את הספינה הוביל ד"ר קורין שהיה מעורב בכל פרט ובכל שלב של מיחא.
הוא פעל והרצה בפני אלפי מורות , אחיות ועובדות סוציאליות ומשפחות בכדי לעורר את המודעות לבעיה של הילד עם לקות השמיעה ולשיטות העבודה שמיחא מציעה .
במיחא נעשתה עבודה חלוצית גם מול ההורים, שהיו שותפים מלאים לעבודה שנעשתה במקום.

כבר בשנות הששים הוכשרו מורות מהמגזר הערבי לעבודה עם ילדים עם לקות בשמיעה. שיתוף הפעולה עם המגזר הערבי נמשך עד היום. כיום יש מעון בכפר קאסם שהוא חלק אינטגראלי ממיחא ת"א.

בשנת 1973, עברה מיחא למעונה הנוכחי ברח' רדינג ברמת אביב . עד אז נעשתה העבודה במרתף צר ברחוב בוגרשוב.

היום אפשר לפגוש דורות של בוגרי מיחא המשולבים בחברה כשווים: בצבא, ובכל מגזר אפשרי, אף המפתיע ביותר. ואם ד"ר קורין הציב את השמיים כגבול, הרי שהבוגרים מראים לנו ביום יום, שגם גבול זה הולך ונפרץ

סיפורה של מיחא הוא סיפור של העזה ומאבק עקבי, הן של עובדים והן ושל מתנדבים, להגשמת חזון שגם היום, נותר נועז.