כיצד מזהים לקות שמיעה?

כך תדעו אם לילד שלכם יש לקות שמיעה

אבחון בשנה הראשונה לחייו של הילד הוא קריטי כשמדובר בלקות שמיעה המשפיעה על שלבי ההתפתחות השונים. מהם הסימנים שהורים צריכים לשים לב אליהם ומתי יש צורך לפנות לבדיקה?

טלי גרינשטיין, פורסם: 19.04.17

מערכת השמיעה מתחילה להתפתח בשלבים מוקדמים מאוד של ההריון. המבנים של המערכת מתחילים להתפתח סביב שבועות 3-6 להריון ומוכנים עד לשבוע 20 בהריון. המערכת הופכת לתפקודית בין שבוע 25-29, אך אין די בהתפתחות המבנית. מערכת השמיעה זקוקה לגירוי קבוע כחלק מתהליך הבשלתה התפקודית.

כשהתינוק יוצא אל אוויר העולם מערכת השמיעה שלו מוכנה לקלוט צליל ולהגיב אליו, אבל היכולת הזו לא בשלה מספיק בכדי להתמודד עם צלילים מורכבים (כמו צלילי שיח דיבור או מספר צלילים הנשמעים באותו זמן) והיא זקוקה להיחשף לגירויים של צלילים שונים ומגוונים.

החודשים הראשונים בחייו של התינוק הם קריטיים מהבחינה הזו ומהווים את הבסיס לפיתוח מיומנויות השמיעה שמקדימות את השימוש בשפה. כל לקות בשמיעה, ממושכת או קבועה, עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד הילד. ללקות מולדת בשמיעה עלולות להיות השלכות על התפתחות הילד בתחומים רבים: כישורי תקשורת מקדימי שפה, התפתחות שפה ושיח דיבור, כישורי חשיבה ומשחק, כישורי מוטוריקה ותחושה והתפתחות רגשית-חברתית.

זו הסיבה לחשיבות הרבה של אבחון וטיפול בלקויות השמיעה במהלך החודשים הראשונים לחיים. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות מצאו כי שילוב מוקדם של תינוקות המתמודדים עם לקויות שמיעה בתכנית התערבות צפוי לאפשר לתת להם את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל ההתפתחותי.

מה גורם ללקות שמיעה?

קיימים מספר מצבים, חלקם תורשתיים, הכוללים מחלות שונות, חבלות או בעיות התפתחותיות במערכת השמיעה, שעלולים לגרום לבעיות בשמיעה מלידה, אך קיימים גם מצבים של לקות שמיעה נרכשת בילדות שיכולה להיות זמנית (כמו נוזלים או דלקות) או קבועה. מקובל לחלק את הסיבות ללקויות שמיעה בילדות: 50% על רקע תורשתי, 25% נרכשות לאחר מחלות או טראומה ו-25% על רקע לא ידוע.

שכיחות לקות השמיעה המולדת הדו-צידית היא כשתיים מתוך 1,000 לידות. שכיחות זו עולה לכשמונה מתוך 1,000 תינוקות, אם מתייחסים ללקויות השמיעה המשמעותיות הקבועות המופיעות לפחות באוזן אחת, ושכיחות זו עולה עם הגיל. עדיין קיים קושי להעריך במדויק שכיחות הופעת הלקות הקלה או החד- צידית בקרב תינוקות בעיקר על רקע העובדה שחלקם אינם מגיעים לטיפול או מעקב.

בשנת 2010 הוחל נוהל המחייב את כל בתי היולדות בארץ לבצע בדיקות סינון שמיעה ב-24 השעות הראשונות לחיי הילוד. במידה וילדכם לא עבר בהצלחה את הבדיקה הראשונית אתם תופנו לבדיקה נוספת ובמידה וגם בה עולה חשד לבעיה בשמיעה תופנו לאבחון שמיעה מקיף (ABR), שם יבדקו את תפקוד מסילות גזע המוח השמיעתיות של התינוק. זאת באמצעות השמעת צלילים שהולכים ויורדים בעוצמת הקול. כך מאבחנים את סף השמיעה שלו, באמצעות מדידת סף עוררות עצב השמיעה.

אם תאובחן לקות שמיעה אצל ילדכם הוא יופנה להמשך הערכת שמיעה התנהגותית ולייעוץ בנוגע לאפשרויות שיקום השמיעה במרכז לשיקום שמיעה בילדים. שילוב בתכנית התערבות מתחת לגיל שנה מאפשר לספק לתינוק הזדמנות לפתח כישורים התפתחותיים דומים לאלה של בני גילו השומעים.

מהם הסימנים שמעלים חשש לקיום ליקוי שמיעה ודורשים בדיקה?

  1. התינוק אינו מתעורר למשמע רעשים חזקים בסביבתו.
  2. הוא אינו נבהל מרעשים חזקים או מרעשים פתאומיים.
  3. התינוק לא מראה תגובות המצופות על פי גילו לצלילים בסביבתו (קול ההורה, דלת נפתחת).
  4. אינו מחפש מפנה את ראשו לחיפוש מקור קול סביב גיל שישה חודשים.
  5. התינוק לא מרבה להשתמש בקולו, ומגוון קולות המלמול שלו אינו גדל בגיל עשרה חודשים.
  6. הוא אינו מנסה לחזור על צלילים שהוא שומע בגילאי 10-12 חודשים.
  7. התינוק לא מתחיל להראות הבנה של הוראות פשוטות בגילאי 12-15 חודשים (לדוגמה: תעשה שלום, איפה האור?).
  8. הוא אינו מפתח מילים ראשוניות סביב גילאי 12-15 חודשים.
  9. אוצר המילים שלו מצומצם בגילאי 16-18 חודשים.

בכל מקרה בו עולה חשש לקיום ליקוי שמיעה יש לפנות לרופא הילדים או לרופא אף אוזן גרון.

מה מומלץ לעשות אם ילדכם אובחן כסובל מליקוי שמיעה בבדיקת סינון?

  • צרו קשר עם משפחות המוכנות לחלוק עמכם מניסיונן.
  • שתפו פעולה עם אנשי המקצוע והיעזרו בהם.
  • רכשו ידע בתחום לקות השמיעה והתפתחות כישורי השמיעה התקשורת והשפה.
  • אם התינוק אובחן כבעל לקות המחייבת התערבות – פנו בהקדם למרכז המתמחה בהפעלת תכניות התערבות לתינוקות ולילדים צעירים עם לקות שמיעה.
  • אם יש צורך, בצעו בהקדם אבחון שמיעתי מלא באחד מבתי החולים שבהם מתמחים באבחון שמיעה בתינוקות.
  • בצעו בהקדם בדיקת סינון חוזרת. פנו לבדיקת רופא אף אוזן גרון המומחה בילדים.